"כתיבתו של סקאל מרשימה במנעד שלה ומשקפת יכולת של תובנה פסיכולוגית מעמיקה". –חבר השופטים בפרס אשכול ליצירה עברית

​

"הספרים של משה סקאל גורמים לי להתגעגע למקומות שלא הייתי בהם. ספר נדיר של סופר נדיר". –ארי פולמן, "ואלס עם באשיר"

​

"[הצורף הוא] יצירה חזקה, המגלה את הדרכים שבהן העבר עדיין יכול ללפות אותנו". –אנדי וורהול אינטרוויו מגזין

​

"כתוב נפלא". –NBC

​

"'הצורף' בוחן את כוחו של הזיכרון בחיפושו המתמשך של אדם אחרי שורשיו". —לוס אנג'לס ריוויו אוף בוקס

​

"כשהתחלתי לקרוא את הרומן 'אחותי' מאת משה סקאל, לא יכולתי להרפות. מצאתי בו דברים שמצאו חן בעיני ושדיברו מאוד אל לבי. כמעט כל הדמויות בספר הזה הן גם נפשות חצויות וגם נפשות מתמזגות, דמות ורעותהּ אחת. וזה משוכלל ומרתק". —עמוס עוז

​

"סקאל (…) נוטע את מורשתה של פריז לחופיו התל אביבים של הים התיכון. בקיצור, אחד הספרים היפים ביותר שיצאו לאור בזמן האחרון". –וואלה

"העברית של סקאל נפלאה ומדויקת גם כשהיא שואבת לתוכה, ללא חשש, פרגמנטים של שפות זרות. (…) 'יולנדה' הוא יצירה יפה של דיוקנאות אהובים. משה סקאל אוהב את דמויותיו גם כשהוא חושף אותן במערומיהן הנפשיים והגופניים, וקשה לנו שלא לאהוב אותן בעצמנו, על אלימותן, גזענותן, קמצנותן וחשדנותן". –יצהר ורדי, הארץ

"נקרא בתנופה שקשה לעצרה". –יותם שווימר, ווינט

"'יולנדה' הוא רומן-חיים מקרין אהבה ואמפאתיה אנושית, שהתיעודי והבדוי בו שזורים זה בזה, בדיוק כמו בחיים. (…)  'יולנדה', ספר מחמם לב, אואזיס ירוק בלב השממה הריגשית שבה מתנהלים חיינו". –ראובן מירן

"'יולנדה' הוא בפירוש ספר בעל מגמה חתרנית מובהקת מהבחינה הספרותית. זה ספר הנאבק בדרכו נגד ניסיונות השבירה והריסוק וה'דקונסטרוקציה' של הסיפורת, ומנסה להחזיר בדרכו את עטרת הדמות של גיבור הרומאן הריאליסטי ליושנה על ידי ניסיון רב-יומרה לחזור למקורות, אל פרוסט, אל פלובר ואל בלזק, ולעשות כמוהם". –בני ציפר, הארץ

"זוהי תמונה בזעיר אנפין של החברה הישראלית, חברה מלאת חיים, מרוכזת בעצמה, מתבדלת ושסועה. … 'יולנדה' כתוב כמו סונָטה … רומן משעשע ואינטימיסטי". –לה מונד, צרפת

"יולנדה הוא רומן משפחתי מרהיב, מרגש ומשעשע להפליא. משה סקאל בוחן את החברה הישראלית העכשווית, ממפה את פגמיה, את פחדיה ואת תקוותיה. זהו  מדריך יקר ערך לישראל של ימינו". –לה סואר, בלגיה

​

"'הצורף' הוא סיפורו של מקום, המקום הפיזי כמו גם המקום הרגשי שהוא תופס בלב גיבורותיו וגיבוריו. בשפה יפה ובאהבה מספר סקאל דרך עיניהם של תום ופריד, חוני ואחלמה, גרציה, רפאל וליילה על יפו ועל דמשק של תחילת המאה שעברה ואלה של היום. מבין הדפים עולים ניחוחותיהם של חיים עשירים שהיו ואינם עוד, תמונת עולם מדויקת ומעוררת געגועים, השקולים לכאבי פנטום של איבר קטוע". –עדנה שמש, הארץ

​

"סופר כמוהו, שכותב באופן יפה (...), פורח בתוך הז'אנר הזה ויכול לספק לקורא חוויית קריאה ויופי לא שגרתית. אפשר גם לומר שבניגוד לספרות הריאליזם והאמירות על המצב, יש בספרו משהו מרענן. גם כאשר בוחנים את הרומנטיקה שבה בחר סקאל בהקשר הרחב, אפשר להבין אותה אחרת. במדינה שבה הכתיבה הפוליטית והריאליסטית, גם זו שרק נראתה כביקורת אך קרצה לטעם הקוראים וגם זו שאכן ביקשה לבקר, לא השיגה בעצם דבר, סקאל צודק. באמת, אין מה לעשות חוץ מלספר סיפור". –יפתח אשכנזי, הארץ

​

"'אחותי', ספרו של סקאל, סופר של רומנים משפחתיים, נקרא בעונג ובעניין, ואי אפשר להתעלם גם מצדו האפל והמוזר, המתעצם בקריאה שנייה ושלישית". –יהודית רותם, הארץ

ראיונות

על הרומן "יולנדה", הארץ

על הרומן "הצורף", ווינט

על "יולנדה", לאישה

על פרויקט "הארכיון – ספרות עברית בקול", הארץ

​

​

רשימות וביקורות מאת משה סקאל

​

על מרסל פרוסט, הארץ

על "ז'יל וז'ים", הארץ

על רולאן בארת, הארץ

על בלזק, הארץ

על "חייו המשונים של אלברט נובס", הארץ

על וו.ג. זבאלד, הארץ

על קולט, מתוך אחרית הדבר לרומן "שֶרי"

​

טקסטים שונים מאת משה סקאל

​

הסיפור "שִבעה שבועות", גרנטה

יומן בואנוס איירס, המוסך

משה סקאל נודד בשנים, מתוך טיים אאוט

העולם ביתנו, מתוך אתר בית אבי חי

הלוונטיני החדש, הארץ

בחזרה ליום שבו משה סקאל רצה להיות סופר, הארץ

מה יותר חשוב: הולדה או יצירה, הארץ

על הבוהמה הפריזאית, הארץ

יומן איטליה, הארץ

סיפור על ארץ אחת, שאולי היא שתיים, הארץ

על החיפושית, הארץ

יומן מסע למרוקו, הארץ

א. טנג'יר

ב. פס

ג. מרקש

​

על כתיבה הומוסקסואלית, ווינט

קובה, הוראות אכילה, אלכסון

בינתיים בארץ, אלכסון

האלכימיה של הכאב, אלכסון

ילדים חסרי כבוד, אלכסון

הבעל מהגיהנום והבתולה המטורפת: על רמבו וורלן, אלכסון

​