top of page

משה סקאל

רומנים

יולנדה

יולנדה.jpg

כתר הוצאה לאור, 2011, מועמד סופי לפרס ספיר

ראה אור בצרפת בתרגום ולרי זנטי, Stock, La Cosmopolite, 2012

יולנדה, ספרו הרביעי של משה סקאל, הוא רומן אישי חשוף ומתעתע, שבו חוזר המחבר אל זיכרונותיו משנות ילדותו ונעוריו ומבני משפחתו, ומשרטט ברגישות את תהליך החניכה שלו ואת השפעת ההיסטוריה המשפחתית על מהלך התעצבותו כאדם וכסופר.
במרכז הרומן נמצאות למעשה שתי יולנדות. יולנדה אחת היא סבתו של המספר, יפהפייה ילידת קהיר שהגיעה לארץ ישראל בנעוריה אך לא הצליחה להפוך אותה מעולם לביתה האמיתי. בינה לבין נכדהּ נרקמת מערכת יחסים קרובה ומורכבת של גוף ושל נפש, שתשפיע השפעה עמוקה על מהלך חיי הנער.
יולנדה השנייה היא גיבורה בדיונית של יצירה שאיש כמעט לא ידע על קיומה - רומן שכתב בחשאי סבו של המספר, ז'ורז', אשר גורש מביתו על ידי יולנדה הראשונה בנסיבות מסתוריות.
בתנופת סיפור משוחררת, המרשה לעצמה לנוע בין זמנים ומקומות, ובלשון פיוטית ומלאת הומור מצליח יולנדה לצייר דיוקן מרגש של דור מהגרים שלם, שחי את רוב חייו בישראל ובגלות, בעברית ובצרפתית, ולא הצליח להיפרד מן הנופים, הקולות ויצירות הספרות שאל תוכם נולד. בתוך כך הרומן גם מקים לחיים קשר בין-דורי שהספרות ממעטת לעסוק בו - הקשר שבין סבים וסבתות לנכדיהם.

הצורף

הצורף.jpg

כתר הוצאה לאור, 2014

ראה אור בארה"ב בתרגום ג'סיקה כהן, Other Press, 2018

במרכז "הצורף" נמצא יהלום כחול המכונה "סבאח". הוא היה שייך פעם למשפחת מלוכה אירופית, התגלגל לידי הסולטן הטורקי וזה העניק אותו במתנה לזמרת יהודייה ששבתה את לבו בקולה וביופייה. אחר כך היה לו תפקיד במשולש אהבים בין זוג יהודים מסוריה וצעירה מוסלמית מיפו, וכך הוא התגלגל לתל אביב עד שנשדד מחנותו של הצורף מסמטה פלונית ערב מלחמת המפרץ. עכשיו הוא נמצא בכיסו של צעיר מדמשק, הגונב בחשאי את הגבול לישראל ומשוטט ברחובות תל אביב ויפו, כדי להשיב את היהלום לבעליו. האם יצליח לעשות זאת לפני שייתפס? 

 

הצורף, ספרו החמישי של סקאל, הוא רומן עשיר ומענג, הבוחר להתבונן ולספר את ההיסטוריה של המקום שבו אנו חיים ושל האנשים שחיו בו לפנינו דרך האהבה, לא דרך המלחמות. באמצעות גלגוליו של היהלום הכחול וסיפוריהם של האנשים שהחזיקו בו יוצר סקאל פסיפס מרגש של זמנים ואנשים, מקומות ותרבויות, ובו בזמן מציע לנו הרהור מחודש על חיינו במקום הזה, שהיום נבנות בו חומות לרוב ופעם לא היו בו גבולות. 

אחותי

7012962010001009801485no.jpg

זמורה ביתן, 2016

מועמד לפרס ספיר ברשימה הארוכה

קראו את הפרק הראשון

אחותי הוא רומן מענג על משפחה אחת העוברת מהצד הצפוני של תל אביב לצד הדרומי שלה, וקובעת את משכנה בקריית שלום.
את הזירה המרכזית בסיפור מאכלסים בני הדור השני: האחות הגדולה, המחליפה בני זוג כמו גרביים; האח האמצעי, הכרוך אחר אחותו וקשה להחליט מתי היא נגמרת והוא מתחיל; והאח הצעיר, דמות מוזרה וחידתית.
סיפורי האחים כרוכים זה בזה כפקעת, שמשה סקאל טווֶה ביד קלה ובטוחה, ומשלב בה אנקדוטות מושכות לב מעברם של האב והאם במצרים.
כוחו של אחותי נובע גם מלשון המספר שלו. סקאל עושה אהבה בלשון. הוא מצייר לנו עולם בשפה פלסטית להפליא, שאפשר כמעט למשש אותה; מערסל אותנו במילים ומוליך אותנו אחריו, כמו החלילן מהמלין, בנגינה מכשפת.
כמו ביולנדה (כתר, 2011) ובהצורף (כתר, 2014), שני הרומנים הקודמים של סקאל, שזכו לאהדת הקהל ולשבחים מופלגים, גם אחותי עוסק במהגרים ובמקומיים, בבני מעמדות שונים, הדרים בשכונות נפרדות, בפריון, במיניות ובסוגיות של זהות ומקום. התופעות האלה נבחנות כאן, מעמדה שמשתמעת ממנה לעיתים ביקורת חברתית קשה. ואולם זו, נוקבת וחריפה ככל שתהא, אינה יכולה לטשטש את העובדה שסקאל אוהב בכל ליבו את כל דמויותיו, כמו גם את העולם שהן סובבות בו, והוא מצליח להדביק אותנו באהבה הזאת.
יגאל שוורץ

החד־קרן 

החד-קרן - משה סקאל.jpg

הוצאת זמורה, 2020

לרכישה ישירה עם שליח עד הבית 

לקריאת הפרק הראשון ב"עברית"

סופר צעיר יוצא למסע גילויים בעקבות סוד אפל בעברו. האירועים והחוויות שהוא עובר ניזונים מתעלומה משפחתית מסתורית, שגם אנחנו, הקוראים, מוזמנים לנסות ולפענח. מה תפקידם של בני הזוג של המספר, ושל הפסיכולוגית שלו ומאהביה? וכיצד מתקשר המסע אל האדם הקדמון ולחד־קרן פרה־היסטורי, המצויר על קיר של מערה בצרפת?

"החד־קרן" ברשימת "חובת קריאה - הספרים שאתם חייבים לקרוא החודש" של מאקו, מאי 2020:

"לכל מי שקרא את ספריו הקודמים של סקאל ונפתח לו התאבון, למי שאוהב תעלומות לא שגרתיות, למי שאוהב סיפורים עשירים על משפחות ולמי שאוהב את צרפת."

ביקורות:

"סיפור שעושה מין קפיצת ראש כזאת אל הקשר העמוק, הסבוך, שבין בן – לאמו".

קובי מידן, "סוכן תרבות"

 

"תעלומה משפחתית, תעלומה קדמונית, סוד אפל שאין בהיר, מסנוור ומושך ממנו – כל אלה בחד־קרן אחד, רומן שאי אפשר להניח מהיד." הסופר, המתרגם והמו"ל, ראובן מירן

 

"ספר חדש ונהדר... אני בטוחה שהוא יצליח בעולם כמו הספרים הקודמים".

ליאת רגב, כאן

 

"החד־קרן הוא רומן שנע בין ממדים פלאיים להווה של כאן ועכשיו, הוא נקרא בהנאה גדולה ובפליאה, רוצו לקרוא." קרן אגמון, "סלונה"

 

"סקאל מאַתגר בדרכו את הגבולות הנוקשים ואת ההיצמדות לסֶטינג הקדוש המקובלים בטיפול".

נטע עמית, אתר "פסיכולוגיה עברית"

"רקדתי עם הספר היפה הזה." הסופרת זהר אלמקייס

 

קישורים:

משה סקאל ב"סוכן תרבות" אצל קובי מידן על החד־קרן

 

משה סקאל על "החד־קרן" אצל ליאת רגב, כאן

 

משה סקאל על "החד־קרן" אצל יואב גינאי

משה סקאל על "החד־קרן" בתכנית ספרים רבותי, ספרים

ביקורת: זהר אלמקייס על "החד־קרן" באתר "המוסך" של הספרייה הלאומית


"משה סקאל צורף ברומן החדש שלו משפחה מורחבת, אקסצנטרית, שהחומרים המלכדים אותה שומרים על שלמות נפשו של המספר ויוצרים תרכובת אלכימית מפעימה.
סודו של הגיבור מטיל צל כבד על סיפור חייו, אך בה בעת הסוד הוא עבורו כוכב מנצנץ בשמיים, שאל אורו הוא שואף, זהו החד־קרן, הסמל האומנותי, הגשמי־רוחני, של כל מה שהוא טהור ונשגב.
החד־קרן הוא הרומן השישי של משה סקאל. ברומן הזה, כבקודמיו, ובהם יולנדה (כתר, 2011), הצורף (כתר, 2014) ואחותי (זמורה ביתן, 2016), הלשון העברית מתמסרת לסקאל, והוא לש אותה ובורא אותה מחדש: גמישה, פתיינית וחושנית להפליא."
יגאל שוורץ

bottom of page