משה סקאל
רומנים
יולנדה
כתר הוצאה לאור, 2011, מועמד סופי לפרס ספיר
ראה אור בצרפת בתרגום ולרי זנטי, Stock, La Cosmopolite, 2012
יולנדה, ספרו הרביעי של משה סקאל, הוא רומן אישי חשוף ומתעתע, שבו חוזר המחבר אל זיכרונותיו משנות ילדותו ונעוריו ומבני משפחתו, ומשרטט ברגישות את תהליך החניכה שלו ואת השפעת ההיסטוריה המשפחתית על מהלך התעצבותו כאדם וכסופר.
במרכז הרומן נמצאות למעשה שתי יולנדות. יולנדה אחת היא סבתו של המספר, יפהפייה ילידת קהיר שהגיעה לארץ ישראל בנעוריה אך לא הצליחה להפוך אותה מעולם לביתה האמיתי. בינה לבין נכדהּ נרקמת מערכת יחסים קרובה ומורכבת של גוף ושל נפש, שתשפיע השפעה עמוקה על מהלך חיי הנער.
יולנדה השנייה היא גיבורה בדיונית של יצירה שאיש כמעט לא ידע על קיומה - רומן שכתב בחשאי סבו של המספר, ז'ורז', אשר גורש מביתו על ידי יולנדה הראשונה בנסיבות מסתוריות.
בתנופת סיפור משוחררת, המרשה לעצמה לנוע בין זמנים ומקומות, ובלשון פיוטית ומלאת הומור מצליח יולנדה לצייר דיוקן מרגש של דור מהגרים שלם, שחי את רוב חייו בישראל ובגלות, בעברית ובצרפתית, ולא הצליח להיפרד מן הנופים, הקולות ויצירות הספרות שאל תוכם נולד. בתוך כך הרומן גם מקים לחיים קשר בין-דורי שהספרות ממעטת לעסוק בו - הקשר שבין סבים וסבתות לנכדיהם.
הצורף
כתר הוצאה לאור, 2014
ראה אור בארה"ב בתרגום ג'סיקה כהן, Other Press, 2018
במרכז "הצורף" נמצא יהלום כחול המכונה "סבאח". הוא היה שייך פעם למשפחת מלוכה אירופית, התגלגל לידי הסולטן הטורקי וזה העניק אותו במתנה לזמרת יהודייה ששבתה את לבו בקולה וביופייה. אחר כך היה לו תפקיד במשולש אהבים בין זוג יהודים מסוריה וצעירה מוסלמית מיפו, וכך הוא התגלגל לתל אביב עד שנשדד מחנותו של הצורף מסמטה פלונית ערב מלחמת המפרץ. עכשיו הוא נמצא בכיסו של צעיר מדמשק, הגונב בחשאי את הגבול לישראל ומשוטט ברחובות תל אביב ויפו, כדי להשיב את היהלום לבעליו. האם יצליח לעשות זאת לפני שייתפס?
הצורף, ספרו החמישי של סקאל, הוא רומן עשיר ומענג, הבוחר להתבונן ולספר את ההיסטוריה של המקום שבו אנו חיים ושל האנשים שחיו בו לפנינו דרך האהבה, לא דרך המלחמות. באמצעות גלגוליו של היהלום הכחול וסיפוריהם של האנשים שהחזיקו בו יוצר סקאל פסיפס מרגש של זמנים ואנשים, מקומות ותרבויות, ובו בזמן מציע לנו הרהור מחודש על חיינו במקום הזה, שהיום נבנות בו חומות לרוב ופעם לא היו בו גבולות.
אחותי
זמורה ביתן, 2016
מועמד לפרס ספיר ברשימה הארוכה
קראו את הפרק הראשון
אחותי הוא רומן מענג על משפחה אחת העוברת מהצד הצפוני של תל אביב לצד הדרומי שלה, וקובעת את משכנה בקריית שלום.
את הזירה המרכזית בסיפור מאכלסים בני הדור השני: האחות הגדולה, המחליפה בני זוג כמו גרביים; האח האמצעי, הכרוך אחר אחותו וקשה להחליט מתי היא נגמרת והוא מתחיל; והאח הצעיר, דמות מוזרה וחידתית.
סיפורי האחים כרוכים זה בזה כפקעת, שמשה סקאל טווֶה ביד קלה ובטוחה, ומשלב בה אנקדוטות מושכות לב מעברם של האב והאם במצרים.
כוחו של אחותי נובע גם מלשון המספר שלו. סקאל עושה אהבה בלשון. הוא מצייר לנו עולם בשפה פלסטית להפליא, שאפשר כמעט למשש אותה; מערסל אותנו במילים ומוליך אותנו אחריו, כמו החלילן מהמלין, בנגינה מכשפת.
כמו ביולנדה (כתר, 2011) ובהצורף (כתר, 2014), שני הרומנים הקודמים של סקאל, שזכו לאהדת הקהל ולשבחים מופלגים, גם אחותי עוסק במהגרים ובמקומיים, בבני מעמדות שונים, הדרים בשכונות נפרדות, בפריון, במיניות ובסוגיות של זהות ומקום. התופעות האלה נבחנות כאן, מעמדה שמשתמעת ממנה לעיתים ביקורת חברתית קשה. ואולם זו, נוקבת וחריפה ככל שתהא, אינה יכולה לטשטש את העובדה שסקאל אוהב בכל ליבו את כל דמויותיו, כמו גם את העולם שהן סובבות בו, והוא מצליח להדביק אותנו באהבה הזאת.
יגאל שוורץ
החד־קרן
הוצאת זמורה, 2020
לרכישה ישירה עם שליח עד הבית
לקריאת הפרק הראשון ב"עברית"